שולחנות וכיסאותהם אחד הציוד העיקרי בבתי הספר וגם כלים חיוניים ללמידה של התלמידים. האם התצורה של שולחנות וכיסאות סבירה לא רק משפיעה מאוד על תנוחות הקריאה של התלמידים אלא גם קשורה לעקמומיות לא תקינה של עמוד השדרה ולהופעת קוצר ראייה. הגדרת שולחנות וכיסאות בגדלים מתאימים לפי גובה התלמידים מועילה לתלמידים כדי לשמור על יכולת הלמידה שלהם ולשמור על בריאותם הגופנית.
נמצאו הבעיות הבאות:
גובה השולחנות והכסאות אינו סביר. ברוב בתי הספר היסודיים, כמעט אותו דגם של שולחנות וכיסאות משמש לכל הכיתות. יש מעט מאוד בתי ספר שיכולים לצייד שולחנות וכיסאות בגדלים שונים לפי ציונים וגובה התלמידים. גם תלמידי כיתות נמוכות משתמשים בשולחנות כתיבה שהם הרבה מעבר לדגמים שיש להקצות לפי גובהם. למשל, בבית ספר יסודי מסוים, השולחן בגובה 80 ס"מ והכיסא בגובה 45 ס"מ. ילדים אלה שגובהם כ-1.3 מטרים יכולים רק לרגליהם להשתלשל וראשיהם בקושי בולט מעל משטח השולחן. בכיתה, הפרש הגבהים המרבי בין התלמידים עולה לרוב על 20 סנטימטרים. ישיבה על שולחנות וכיסאות באותו גובה היא די קשה. יתרה מכך, גם אם בחלק מהכיתות יש שולחנות כתיבה מדגמים שונים, המורים אינם מתאימים אותם לפי הגובה. תלמידים בגובה רגיל אינם יכולים לקבל שולחנות וכיסאות תואמים נוחים, שלא לדבר על אלה שהם גבוהים יותר או נמוכים יותר. התופעות של"תלמידים גבוהים עם שולחנות עבודה נמוכים"אוֹ"תלמידים נמוכים עם שולחנות עבודה גבוהים"נפוצים מאוד.
הנוחות של שימוש בשולחנות וכיסאות גרועה. בדרך כלל, גובה המגירה של שולחן כתיבה הוא כ-10 ס"מ, אבל כעת ילקוטים רבים של ילדים הם בעובי של עד 15 עד 20 ס"מ ופשוט לא יכולים להיכנס פנימה. חלק מהתלמידים מניחים את הילקוטים שלהם מול גב הכיסא. אנשים יושבים על החצי הקדמי של הכיסא כדי להשתתף בשיעור. המושב לא גדול, והישבן יכול רק"לָשֶׁבֶת"על קצה הכיסא. חלק מהילדים מחליקים בטעות מתחת לשולחן, מה שלא רק משפיע על בריאותם הגופנית אלא גם משפיע מאוד על יעילות הכיתה. יש ילדים שתולים את הילקוטים שלהם על הווים המחוברים לצד השולחן. את המעבר הצר במקור, תפוס ילקוטים, לא ניתן לעבור באופן רגיל ויש גם סכנות בטיחותיות פוטנציאליות. ישנם גם שולחנות וכיסאות עם נוחות ירודה בשימוש ומתנול מוגזם, אשר גם מאיימים באופן חמור על בריאותם הפיזית של התלמידים.
הפונקציות החדשות של שולחנות וכיסאות הן בשם בלבד. למרות שבתי ספר מסוימים מצוידים בשולחנות וכיסאות הניתנים להתאמה לפי הגובה, בשימוש בפועל, הם אינם מותאמים בזמן לפי גובה התלמידים, תוך התעלמות מצרכי התלמידים, וה"מתכוונן"הפונקציה היא בשם בלבד.
הנזקים שנגרמים מהתצורה הלא סבירה הזו של שולחנות וכיסאות לסטודנטים הם:
מבחינת למידה. ראשית, זה מוביל לכתב יד גרוע. תנוחות החזקת עט לא נכונות מובילות כמעט בהכרח לפונטים עקומים, צורות מעוותות, מבנים מפוזרים ומשיכות חלשות בתווים כתובים. שנית, זה מוביל למהירות כתיבה איטית. תנוחות ישיבה נכונות יכולות להגביר את מהירות הכתיבה ביותר מ-30%. ניתן לראות שתנוחות ישיבה לא נכונות יבזבזו כל כך הרבה זמן יקר של ילדים!
מבחינת בריאות גופנית. ראשית, זה מוביל לקוצר ראייה. על מנת לכתוב בצורה מסודרת וטובה, על התלמידים למצוא דרך לצפות בתנועת קצה העט. בגלל מושבים לא נוחים, מאוד טבעי להם להטות את הראש שמאלה. זה מאוד קל לגרום לקוצר ראייה ופזילה! שנית, זה מוביל לעקמומיות הצידה של הגוף. בגלל שולחנות עבודה נמוכים מדי, חלק מהתלמידים מתכופפים, נראים כמו זקן שפוף, מה שישפיע גם על ההתפתחות התקינה של עמוד השדרה וחוליות הצוואר. שלישית, אם הכיסא גבוה מדי, הירכיים יידחפו על ידי השולחן ולא יוכלו להגיע מתחת לשולחן, והתלמידים ישבו ברגליים משוכלות כדי להשתתף בשיעור. לאחר השיעור, התלמידים ירגישו עייפים מאוד, וישפיעו באופן רציני על בריאותם הפיזית והנפשית.
עם השיפור ברמת החיים החומרית של אנשים, התזונה המולדת והתניה לאחר הלידה של ילדים ובני נוער זכו לתשומת לב רבה מצד המשפחות והחברה. הגבהים והמשקלים שלהם עלו משמעותית. הועלו דרישות חדשות לגובה ולרוחב של שולחנות וכיסאות בית הספר, ויש להגביר אותם כדי לענות על הצרכים הפיזיולוגיים שלהם. לכן, עיצוב שולחנות וכיסאות חייב להתאים לעקרונות ארגונומיים ולהישאר עם הזמן.